נפרדת ממך שנה יקרה, שנה מיוחדת במינה שלי, ופותחת בהתרגשות וסקרנות שנה חדשה.
היית לי שנה משנת חיים.
בכאב עצום וים של דמעות ילדת אותי לאורכך. קילפת ממני, שלא לומר תלשת, את כל התוויות האפשריות בהן התכסיתי מעל ארבעים שנה, את כל חומות ההגנה שבניתי סביבי כדי להרגיש תחושה של ביטחון, את כל תבניות החשיבה, הציפיות והתכניות שטוויתי. תלשת כמעט הכל ללא הכנה מראש, והשארת אותי כתינוקת שעוברת שנית בתעלת הלידה, לחוות מחדש את העולם, את המשך חיי.
אני פותחת אותך שנה חדשה כשלגופי עור דק, חדיר וכמעט שקוף כשל תינוק. אני נושמת אותך, מרגישה וחווה את העולם סביבי בעוצמות חזקות מאי פעם, אני חיה כמו מהתחלה. אף על פי כן ולמרות השנה הקשה שהייתה, אני חיה!
בראש השנה שעברה הייתי כבר בלב הסערה, חמישה חודשים בניתוק כפוי וחד מילדי היקרים. הרוח סביבי הלמה בכוח עצום, ומצאתי עצמי נזרקת לתוך מערבולת ענק שמאיימת להטביע אותי בתוכה. אז עוד נלחמתי במציאות שנכפתה עליי בכל כוחותיי ועצמותיי. שחיתי בכל כוחי, הלמתי במים בידיי וברגליי, חיפשתי נואשות נקודת אחיזה, משענת, החזקתי בכל כוחי את ראשי מעל המים והתאמצתי רק לנשום.
ואת שנה יקרה שלי, בהדרגה לימדת אותי, קשת העורף, להפסיק להילחם בך. בדרך הקשה מאוד מאוד לימדת אותי לסמוך, להאמין ולהתמסר לך. וכמו גזם עץ הנקלע למערבולת בים, התמסרתי לתנועה במעגלים אינסופיים שהלכו אט אט ושכחו. וככל שהפסקתי להילחם בך כך חזרתי להאמין שאני מבורכת, למרות האתגרים העצומים ואולי בזכותם, מבורכת מאוד. ולמרות הכאוס האדיר ששרר סביבי, שבתי להרגיש שהכל יהיה בסדר!
לא רק אותי ילדת שנה יקרה, גם את ילדיי היקרים לי מכל ילדת איתי. והיום שנה אחרי, ואנחנו מתחילים ללכת, ובצעדי תינוק משקמים את הקשר שלנו. נופלים וקמים, לומדים להכיר מחדש, גדלים ביחד למציאות שהבאת לחיינו, אוהבים כל אחד בדרכו, צועדים כל אחד במסע האישי שלו, וכולנו ביחד במסע המשותף שלנו.
ולמרות שטרם חזרו ילדיי אל ביתי בגופם, אני מגדלת אותם והם אותי. ואני נוכחת יותר מאי פעם, כי אין לי יותר במה להתכסות, ואין בי יותר פחד לאבד, להתמודד, פשוט להיות.
אני מתרגשת לפתוח את השנה החדשה שלי, מתרגשת לגלות אט אט מה תביא אתה. בניגוד לשנים עברו בהן הייתה תכנית סדורה, הפעם אני ניצבת ורק מצפה למה שיבוא. מחבקת את הלא נודע ומתיידדת אתו, סומכת על עצמי ועל היקום שיהיה מדויק לי ויוביל אותי בדרכים טובות לשלב הבא של חיי, אל חוף מבטחים.
בקשה אחת יש לי אליך שנה חדשה, אנא שמרי אותי ערה! רוצה לזהות את הסימנים שאת שולחת לי, רוצה להעז להתמודד עם ההזדמנויות שאת יוצרת עבורי, רוצה לומר “כן” למה שיגיע אליי עם הזרם ולאהוב את מה שיש, לאהוב ולשחרר…
ועוד בקשה אחרונה יש לי לשנה החדשה, אך הפעם אני לוקחת על עצמי את האחריות למלאה. בשנה החדשה אני מבקשת מעצמי לסלוח! לסלוח לכל מי שפגע בי, לסלוח על מה שהיה ועל מה שלא. לסלוח לא מתוך גדלות או אצילות הנפש, אלא מתוך תמימות של ילדות. מבקשת לסלוח ולהיפרד לשלום מהכאב, ללכת הלאה לקראתך לא רק בהתרגשות אלא בשמחה גדולה.
ברוכה הבאה שנה חדשה וטובה!