ניכור הורי הינה אלימות נפשית במשפחה - מחקר חדש

אחד החששות הגדולים של המתנגדים להכרה בתופעת הניכור ההורי נובע מההנחה, שהפרעות ונתק קשר בין ילדים להוריהם מתקיימות בהכרח על רקע מוצדק של פוגענות מצד ההורה הדחוי (אלימות פיזית, מינית או הזנחה), ולא ניכור.

אכן מרבית מהתיקים המגיעים לבית המשפט בטענת ניכור מכילים גם טענה נגדית לאלימות כזו או אחרת, המשמשת הורה אחד להצדקת הנתק של הילדים מהאחר.

בחודש האחרון פורסם מחקר רחב היקף אשר בדק לעומק האם קיים בסיס מוצק להנחה הזו, או שמא טענות שווא בדבר אלימות משמשות בכדי לכסות על התעללות נפשית המתקיימת בין כותלי הבית.

המחקר אשר בוצע באוניברסיטת קולורדו על ידי צוות של כ- 20 חוקרים בראשות פרופסור הרמן (פסיכולוגיה) ופרופסור לורנדס (משפטים ופסיכולוגיה) בחן באמצעות כ-1,000 פסקי דין בדיוק את זה.

החוקרים בחרו באופן מכוון להשתמש בפלופורמה מחקרית פתוחה (open science framework), כך שכל נתוני המחקר, שיטות המחקר והמסקנות ממנו יהיו שקופים וניתנים לביקורת, לאור רגישות הנושא וחומרת ההשלכות.

תוצאות המחקר היו מובהקות והצביעו על כך שבתי המשפט שנבחנו (בארה"ב, קנדה ובריטניה) בוחנים לעומק ושוקלים בזהירות האשמות מכל צורה שהיא בדבר אלימות במשפחה ובראי טובת הילד.

לא נמצא כל בסיס לטענה כי האשמות בדבר ניכור מעוורות את עיני בית המשפט ומייצרות קלות דעת ביחס להאשמות נגדיות על אלימות פיזית או מינית. כמו כן, המחקר נתן תוקף חד משמעי לקיומה של תופעת הניכור ההורי ולנזקקותם של הילדים הנפגעים להגנה משפטית וטיפול על ידי אנשי מקצוע מומחים.

המחקר של פרופ' הרמן ופרופ' לורנדס הינו מחקר פורץ דרך במענה לניסיונות חוזרים ונשנים של קבוצות עניין הפועלות להכחשת התופעה ומניעת טיפול ייעודי בנפגעים. 

לעיון במחקר: https://doi.apa.org/doiLanding?doi=10.1037%2Flaw0000301

ולצפיה בנייר עמדה בעברית אודות המחקר, שהוכן ע"י דר' ענבל קיבנסון בראון וכבוד השופט בדימוס פיליפ מרכוס