רצון הילד אינו בהכרח טובתו

1. מחקרים משני העשורים האחרונים מצביעים על כך, שתופעת הניכור ההורי פוגעת בנפשם של ילדים, נזק ארוך טווח והרסני והיא בבחינת התעללות נפשית במשפחה. ילדים שנוכרו הופכים בבגרותם לבעלי ערך עצמי נמוך, שנאה עצמית, נטייה להתמכרויות ואובדנות, היעדר יכולת ליצר מערכות יחסים מייטיבות, והגרוע מכל, קיים סיכון של כ- 50% לשחזור התופעה בדור הבא. ולכן, עם צמיחת שיעורי הגירושין באוכלוסיה, הפיכת התופעה לשיחת היום חשובה מאין כמוה.
2. עו"ד מורן מדבר בהרחבה על רצונו של הילד וזכותו לבחירה חופשית. רצונם של ילדים וזכויותיהם חשובים מאין כמוהם, אך אלו אינם בהכרח עונים על צרכיהם וטובתם, ובמצבי חשד לניכור, יש מקום לבחינה מדוקדקת לגבי היותם "חופשיים". ילד המוצב במרכזו של הקרע בין הוריו ומאולץ להפוך לדיין, שופט ותליין, בכדי לשרוד את הטלטלה הנפשית, אינו בוחר עצמאית! כמו כן, כאשר "בבחירה" זו יש פגיעה בנפשו של הילד, מחובתנו לעשות כל שביכולתנו בכדי למנוע אותה ולכל הפחות לטפל בה.
3. משאלת ליבו הכמוסה של כל ילד היא קשר אוהב ובטוח עם הוריו! כל המחקרים אודות נפש האדם ובריאותו הנפשית מוכיחים זאת מעל לכל ספק. כאשר הרצון המופגן של הילד נוגד משאלה טבעית זו, מחובתנו לברר מהן סיבות השורש, על מנת לספק לילד את המענה המייטבי למצבו. השארת המצב על כנו, כפי שמבקש עו"ד מורן, תייצר חברה שנפשם של פרטיה משוסעת ומפוצלת ויכולתם ליצר חברה מייטיבה פגום.
4. עו"ד מורן מתייחס לחוסר יכולתו של בית המשפט לכפות אהבה בתוך המשפחה. בטיפול בניכור הורי אין כפיית אהבה, נהפוכו, יש הצבת גבול נחרץ כנגד מניעת אהבה. ניכור הורי הינה תופעה אשר מונעת מילד לחוות את אהבתם של היקרים לו מכל, מכחידה את זכרונותיו וחוויותיו הטובים מבני משפחה אוהבים ואף דוחקת רגשות אותנטיים הקיימים בתוכו. מניעת אהבה מילד היא מעשה הרסני פעמיים, שכן לצד אובדן הורה אוהב היא מיצרת התפתחות לא תקינה של הנפש והקוגניציה של הילד.

טור הדעה בהארץ: כולם מתעסקים בניכור הורי, אבל שוכחים מה שבאמת חשוב