מנוכרת
כן, אני! זאת שמביטה אליכם בתמונה בעיניים דומעות ולב שבור, ובכל זאת מחייכת ובוחרת להמשיך בדרך.
כן, אני! זאת שעובדת לצדכם, מתמקדת בעשייה היומיומית, ממשיכה לתפקד כאילו לא חרב עליי עולמי בכל פעם שחוזרת הביתה אל חדרי ילדי שהתרוקנו.
כן, אני! זאת שיושבת לידכם באספת הורים או מסיבה כיתתית, כדי להרגיש חלק ואולי לשמוע איזו פיסת מידע שתשפוך אור קטן על חיי ילדי, כי לעתים אלו פיסות המידע היחידות שיש לי.
כן, אני! זאת שמקפידה לצאת לחופשות, לרקוד, לטייל ולחגוג רק בימי חול. ובימי חג עובדת עד הרגע האחרון, כדי לדחות כמה שאפשר את הרגע שבו שולחן החג יתמלא באהובים יקרים, אך חסרונם של היקרים מכול יצרוב את הלב.
כן, אני! שהכל אצלי נורמלי, ורגיל, ומתפקד ואפילו מוצלח… אני שייכת למועדון חרישי של הורים עם לבבות שבורים. חלקנו אף יגדיר עצמו כמועדון של הורים שכולים לילדים חיים…
ולמה חשוב לי שתסתכלו לי בעיניים? כי זה לא קורה רק “להם”. זה קרה לי ויכול לקרות לכל אחד!
במועדון שלנו, יש אמהות ואבות, סבים/תות, דודים/ות, אחים/יות, להט”בים, חרדים/יות, ערבים/יות, אקדמאים/יות… כל המינים והסוגים עם מכנה משותף אחד וכואב מאוד – הורות אוהבת שנגזלת, קשר טבעי, בטוח וחם שנחרב. למה? כי אפשר!
כי במדינת ישראל אין מענה משפטי וטיפולי להסתה של ילדים והפיכתם לכלי נשק אנושיים בסכסוכי גירושין. ואת זה אנחנו חייבים לשנות!
ניכור הורי היא תופעה מזעזעת, המחריבה נפשות רכות של אלפי ילדים בשנה, והגרוע מכל, ללא טיפול היא מנציחה את עצמה גם בדור הבא ובזה אחריו.
ניכור הורי היא תופעה מוחרשת. סגורה מאחורי דלתותיו הסגורות של בית הדין לענייני משפחה וצפונה בבתי ההורים המנוכרים, אשר חלקם מתביישים לשתף, חלקם מפחדים לערער את פיסות הקשר הקיים עם ילדיהם, ולחלקם פשוט לא נשאר כוח להשמיע קול.
זאת אני! שמעזה לעמוד חשופה, להסתכל לכם בעיניים, ובקולי הסדוק מתחייבת לא לשתוק. זאת אני, שמבקשת גם מכם לראות אותנו ולעזור לנו לשבור את קשר השתיקה.
“קשר השתיקה” סדרה דוקו אקטיביסטית של צופית גרנט, מחר, יום חמישי 22/11 21:00, בערוץ 13.